מחשבות מהדרך בעקבות שינוי בקריירה ואיך זה השפיע על חיי

הרבה שנים צעדתי במסלול הידוע, המוכר והבטוח. במשך 17 שנה ניהלתי, פעלתי, ועבדתי כמנהלת סניף בנק בכירה. חייתי על מסלול מתוכנן מראש, מוצלח בסטנדרטים של העולם, אבל בתוכי ידעתי שמשהו חסר. ניהלתי את החיים על "טייס אוטומטי", מבלי לעצור באמת לשאול את הלב שלי מה הוא מבקש.

בגיל 40 קיבלתי החלטה: להעז, לשחרר את האחיזה המוכרת ולצעוד אל הבלתי נודע.\

בדיוק אז כתבתי את הטקסט ששינה עבורי את התפיסה – "הלידה החמישית שלי". כאמא לארבעה ילדים שאני אוהבת בכל נפשי, גיליתי שבשלב מסוים הילדים גדלים, ואת מבינה שאת לא יכולה להגשים את עצמך רק דרכם. הבנתי שאני חייבת ליצור משהו משלי, ייחודי לי, ולטפל בו כבייבי פרטי. החלטתי שלצד האימהות, בגיל 40 אני הולכת ללדת את "הרצון שלי" – את כל מה שחלמתי, כל מה שלא האמנתי שאני יכולה לעשות, ואת כל מה שרציתי להביא לעולם בצעקה גדולה.

היציאה לדרך עצמאית כיועצת עסקית ומנחת קבוצות הולידה מפגש עוצמתי אחר: החיבור לים. ים שבו חתרתי, גלשתי ונשמתי. השהייה במים יצרה עבורי גשר ישר אל הרגש – מעיין שהיה חבוי בתוכי שנים ופתאום החל לנבוע.

מתוך הנביעה הזו, מתוך המים והרוח, נולד הספר שלי "רגעים". הכתיבה שלו לא הייתה רק איסוף מילים; היא הייתה הדרך שלי לסדר את הרגשות במגירות, לתת מקום לכעס, לאכזבה, לשקט ולפחד, ולגלות מחדש מי אני כשאני מורידה את המסיכות והתפקידים.

השינוי בקריירה לא רק שינה את היומן שלי – הוא שינה את נשמתי. הוא לימד אותי לעבוד עם ארבעת האלמנטים של החיים: להעמיק שורשים באדמה, לזרום ולבטוח כמו המים, להאמין ברוח, ולהצית מחדש את אש היצירה.

היום, כשאני מביטה אחורה, אני יודעת שהתעוזה לפגוש את עצמך מחדש בתוך אי-הוודאות היא המתנה הכי גדולה שתוכלו לתת לעצמכם. היצירה שנולדה מתוכי ממשיכה להדהד, ואני מזמינה גם אתכם לשאול את עצמכם בכל יום מחדש: מה הלב שלכם מבקש היום?